האם אנחנו מוכנים לנס?

חג חנוכה הינו חג המתאפיין בנסים רבים. הנסים התרחשו בתחומים שונים, במישור הצבאי עם ניצחון כנגד כל הסיכויים ושינוי סדרי הטבע עם נס פך השמן.
ראוי לציין שהנסים האלה אינם גלויים באמת, וניתן לפרש אותם כאירועים רגילים ללא התערבות יד ה'.
הניצחון הצבאי קרה לאחר שהחשמונאים וכל הצדיקים שהתגייסו לצדם, עשו מעשה וסיכנו את עצמם מתוך מסירות נפש עצומה.
אף נס פך השמן, התרחש בתוך ההיכל לעיני הכהנים בלבד, כאשר השמן דלק יותר זמן מהמתוכנן. אולי היה להם שמן איכותי יותר וזה לא היה דרך נס?
למעשה הנסים התרחשו מתוך דבר שכבר היה קיים.
ננסה להעמיק ולהבין את סדר התרחשות הנסים, מתוך מאמר של הרב יעקב משה חרל"פ ומקורות חז"ל.
יש שאלה מפורסמת, מדוע חוגגים 8 ימים, כאשר פך השמן הספיק ליום אחד, לכן הנס היה בפועל 7 ימים ולא 8?
הבית יוסף, בפירושו על הטור מביא 3 תשובות (חלקו ל 8 ימים את כמות השמן או שהפך המקורי לא התרוקן בדרך נס או שהשמן לא כלה במשך כל הלילה. ראה טור, אורח חיים סימן תר"ע, סעיף א).
הט"ז חולק על הבית יוסף, בפירושו על השולחן ערוך, כאשר הטענה שלו היא, שאין הוכחה או רמז, שעשו כמו דברי הבית יוסף. הוא מציע תירוץ אחר כאשר המקור בא מדברי הזוהר הקדוש.
הט"ז טוען שברכת ה' אינה יכולה לחול על כלי ריק, אלא על דבר קיים. הנס יגרום לדבר הקיים להתרבות בצורה כפולה ומכופלת ללא גבול, זאת מהות הנס.
הנס מתרחש על ה'יש' כאשר הבריאה פועלת על ה'אין'.
כאשר הקב"ה בורא בריה חדשה אז הוא עושה את זה מתוך כלום, ה'אין'. לעומת זאת, הנס קורה מתוך בסיס קיים, ה'יש'.
כמו שכתוב: "....שאין הוא יתברך עושה נס ליתן ברכה אלא במה שיש כבר בעולם ואפילו הוא דבר מועט אז הוא יתברך נותן ברכה להרבות המעט משאין כן בדבר ריקן אין שייך בו ברכה לעשות בריה חדשה...." (ט"ז על השולחן ערוך, סימן תר"ע סעיף א).
המושג הזה מובא בזוהר הקדוש בנוגע לסיפור של אלישע עם אשתו של עובדיה הנביא.
בספר מלכים ב' כתוב, שאשתו של עובדיה נקלעה לחובות גדולים לאחר מות בעלה-עובדיה הנביא. החובות נוצרו בזמן שעובדיה פרנס את הנביאים ודאג לכל צרכיהם. הוא לקח הלוואות שלא היה מסוגל להחזיר. לאחר פטירתו הנושים פנו לאשתו ודרשו את תשלום החוב או שימכרו את בניה לעבדים.
אשתו של עובדיה, פנתה בבכי וצעקה לאלישע כדי שיעזור לה. אלישע שאל אותה, מה יש בביתה, והיא ענתה לו, שנשארה לה רק כמות קטנה של שמן.
הנביא ביקש ממנה לשאול כלים מכל השכנים ולשפוך בתוכם כמות קטנה של שמן. לאחר שתסגור את הדלת, יקרה נס, וטיפות השמן תהפוכנה לכמות גדולה שתמלא את כל הכלים.
היא עשתה כדברי הנביא והנס קרה. כך היא הצליחה לשלם את החוב ולהתפרנס מיתרת השמן.
כמו שכתוב בזוהר: "רבי יְהוּדָה פָּתַח, (מלכים ב ד׳:ב׳) וַיֹאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ הַגִידִי לִי מַה יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּלֵית בִּרְכָתָא שַׁרְיָא בְּפָתוֹרָא רֵיקַנְיָא, וְעַל מִלָּה רֵיקָנִית. וַתֹּאמֶר אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹּל בַּבַּיִת כִּי אִם אָסוּךְ שָׁמֶן. אָמַר לָהּ, ודַּאי סִיּוּעָא דְּנִיסָּא הוּא, דְּהָא וַדַּאי בְּאַתְרֵיהּ הוּא, וּמִתַּמָּן בִּרְכָאן נָפְקִין וְשַׁרְיָין...." (פרשת צו דף לד ע/א,י רעיא מהימנא).
מתוך שאלת אלישע, מַה יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת (מלכים ב, ד,ב), לומדים שברכת הנס פועלת רק על מה שקיים ולא פועל על דבר ריק.
כתוצאה מזה, הט"ז מיישב את השאלה על 8 ימי חנוכה בצורה חדשה. ביום הראשון, הכוהנים השתמשו בכל כמות השמן של הפך, ולמחרת בבוקר נותרה, דרך נס כמות קטנה של שמן. על הכמות הקטנה של השמן, חל הנס והוא דלק עוד יום וככה היה בכל יום ויום. לפי הציור הזה, גם ביום הראשון היה נס וזה מיישב את הקושי של 8 ימי הנס.
כמו שכתוב: " על כן ניחא כאן דאלו נדלק כל מה שהיה בלילה הראשון לא היה מקום לנס לחול על שום דבר אלא ודאי דגם בלילה הראשון נשתייר ממה שהיה ראוי לה וממנה נשתייר ועל אותו השיור באה הברכה שנעשה שם נס להרבות אותו ואם כן ראינו שגם בלילה הראשונה נעשה נס." (ט"ז על השולחן ערוך, סימן תר"ע סעיף א).
הרב חרל"פ כותב, שהבריאה היא 'יש מאין' והנס הוא תמיד בא מה-'יש'. הנס הוא תוספת או שינוי קל על הטבע ולא ישנה את הטבע בצורה משמעותית.
כמו שכתוב: "זהו גם כן ביאור הדבר מה שאין הנס חל על האין, דבחינת אין, אינו נופל תחת שם נס, כי הרי כל הבריאה כולה כן היא תמיד, בריאה יש מאין, אבל כל ענין הנס על היש, כי אע"פ שהיש נשאר בטבעו כבתחילה ובכל זאת יש בו תוספות מצד שלא כדרך הטבע.." ( מי מרום, שיחות לחנוכה, מאמר ג דף י).
ראינו שנס פך השמן, התחיל מכמות קטנה של שמן והקב"ה הרחיב את פעולת השמן למשך 8 ימים.
נראה לומר, שגם נס הניצחון במלחמה בא לאחר שקומץ של חיילים-החשמונאים מרדו נגד היוונים ונלחמו בהם במסירות נפש עצומה. ללא המעשים שלהם לא היה לנו את ה'יש' המהווה בסיס לכל נס ויתכן ולא היינו זוכים לניצחון של "מעטים נגד רבים".
הקב"ה הוסיף מכוחו הבלתי מוגבל, לכוח הלוחמים שהתחילו את המרד, כתוצאה מזה, כוחם הוכפל פי כמה מכוחם האמיתי.
נראה להוסיף, שגם במלחמות ישראל שהיו מתחילת ימי הציונות ועד היום, היו נסים גלויים, כאשר אויבינו ראו דברים נפלאים. למשל במלחמת ששת הימים, טנק אחד, נראה לעיניהם כמו מאות טנקים, וזה גרם להם לברוח או להיכנע.
אם לא היה לנו צבא, איך היינו יכולים להיות כלי לקבלת הנס?
נראה להוסיף, שכאשר אנחנו מדליקים את החנוכייה הקטנה והפרטית שלנו, אנחנו מכינים את התשתית להדלקה של מנורת הזהב הגדולה, בהר הבית.
עלינו להתכוון לנס עתידי של הקמת בית המקדש השלישי, שיבוא מתוך 'יש' ולא מ'אין'.
נראה לומר, שנס פך השמן מוכיח שבית שלישי לא ירד בנוי מהשמיים. אלא הוא ירד על דבר קיים שנבנה על ידי האדם. כמו למשל בנין מזבח לחידוש העבודה או תחילת בנין בית המקדש השלישי בפועל עם מנופים וטרקטורים בהר הבית.
הדבר הכי חשוב הוא, שעלינו להיות בדעה אחת כאיש אחד, כי נסים מתרחשים לכלל ישראל ולא ליחידים.
לסיכום, המסר של נסי חנוכה לדורות, הוא השילוב של בטחון בה' ומעשים בפועל, המביאים את הניצחון, הישועה והגאולה.
החשמונאים קבעו לעצמם מטרה אחת בלבד: לחדש את עבודת המקדש מהר ככל האפשר, בע"ה גם אנחנו נלך בעקבותיהם בב"א.